טיפים עם תג “טרקים”.


שמורת הטבע של הר קוק היא איזור מדהים ששווה ביקור לכל סוגי המטיילים.

הנסיעה להר לא קצרה מכל כיוון שמגיעים אך מלווה בנופים ונקודות תצפית יפות לאורך הכביש (במיוחד ליד אגם פוקקי בצבעו המיוחד).

הלינה באיזור הר קוק יקרה מאוד, ואם אפשר, כדאי להימנע ממנה.

בשמורה קיימים מספר מסלולים בהם אני יכול להמליץ על שניים, אחד קליל ואחד קשה.

מסלול קל שמתאים גם למשפחות מוביל אל הקייה פוינט  (תצפית על הר קוק) וניתן להתחיל אותו מהעיירה של הר קוק (שעתיים הלוך וחזור) או מאתר הקמפינג (שעה הלוך וחזור).

המסלול הקשה מוביל אל בקתת מיולר (לפי הדוק כ-3 שעות לכל כיוון).  הנוף הנשקף מהבקתה מרהיב שווה את הטיפוס הקשה.

יש אפשרות לישון בבקתה (35$) ולצפות בזריחה או לרדת עוד באותו היום.

כדאי מאוד להתחשב במזג האוויר משתי סיבות:  הר קוק ידוע כטרק שקשה לתפוס אותו במזג האוויר טוב ללא עננים.  שנית, במזג האוויר רע ובמיוחד בערפל יש סכנה ממשית לעלות בשביל שמסומן כל 200 מטר בעמודים בלבד.

למי לא מעוניין לעשות את טרק הרוטברן המלא, או פשוט אין לו זמן, יכול להסתפק בטיול יום אל הקי סאמיט (חלק מטרק הרוטברן).

העלייה לוקחת שעה וחצי, אל מסלול מעגלי על הפסגה עם נופים אלפינים.

אפשר לעשות את הטיול כחלק מיום נסיעה אל המילפורד סאונד (בנוסף לעוד מספר עצירות בדרך).

טרק המילפורד הוא אחד המפורסמים בעולם, והמפורסם ביותר בניו זילנד, ולכן מאוד קשה לשריין אליו מקום.

אם אתם עדיין בהכנות לטיול, מומלץ להיכנס כל יום לאתר של הDOC ולנסות להזמין מקום. התענוג יקר מאוד, ולינה בבקתות ותחבורה (שכוללות שיט לתחילת הטרק ושיט לסוף) יעלו כ-300$.

הטרק מצדיק את שמו, וזה אכן אחד הטרקים המדהימים ביותר, שווה לנסות!


למי שמעוניין לעשות גם את ההפלגה במילפורד סאונד (אטרקציה מפורסמת) יכול להזמין את השיט הראשון ליציאה מהטרק (14:00) ואת האוטובוס האחרון היוצא מהמילפורד סאונד (17:00).

לאחר שעשיתי את שניהם, אני לא ממליץ למי שעושה את הטרק לעשות גם את ההפלגה (השיט חזרה מהטרק עובר בכניסה לסאונד).

הרימרקבלס זהו רכס שנמצא 20 דקות נסיעה מקווינסטאון.

המקום בחורף משמש כאתר סקי מפורסם, ובקיץ ניתן לעשות שם טיול יום מקסים (לא מוכר אבל בהחלט אחד הטובים).

העליה אל ההר נמשכת כ-20 דקות נוספות עם האוטו עד לחניון ומשם כ-45 דקות אל אגם אלטה – אגם יפהפה ממש מתחת לפסגה (האמיצים יכולים להכינס – קפוא!).

למטיבי הלכת – ניתן לעלות כשעה וחצי (הלוך ושוב) בדרך לא מסומנת אל קו הרכס שממנו נפתחת תצפית פנורמית מרהיבה ביופיה (בערך מגובה 2100 מ').

Queenstown hill track זהו טיול יומי היוצא מתוך העיר.

העלייה נמשכת בין שעה לשעה וחצי אל נקודה המשקיפה על קווינסטאון והאזור. מאוד ממולץ!

תחילת הטרק נמצאת כשעה ורבע נסיעה מוואנקה, כשחלק גדול מהנסיעה על דרך עפר מעצבנת במיוחד, אך שווה את הטרחה!

הטרק לוקח בין 3-4 שעות וכולל עלייה אל קרחון יפהפה ומפל מרהיב.

ניתן לראות קיות ליד הקרחון.

טרק לאורך החוף הצפוני של האי הדרומי.  הטרק נכלל בגרייט ווקס ונחשב בין המבוקשים ביותר בניו זילנד.  עם זאת אני לא ממליץ על הטרק לטובה מכיוון שרובו מתבצע כהליכת בוש עם קטעים שניתן לרדת לחוף.

הטרק מתחיל מהיישוב מראואה (שעה וחצי צפונית לנלסון) וניתן לעשות אותו ברגל או בקייקים.  בכל מקרה המבצעים את הטרק ברגל יצטרכו לחזור בכל קטע שיבחרו מהטרק לתחילתו באמצעות סירת מונית.  כדאי להתחיל את הטרק עם הסירת מונית ותוך כדי לראות עוד כמה אתרים מהמים (סלע התפוח, אי כלבי ים) ומשם לחזור אל נקודת ההתחלה.

הטרק יכול להתבצע במספר שונה של ימים (תלוי בקצב ההליכה ובאורך שבוחרים לבצע) ויכול לכלול לינה בבקתות או באוהלים (בכל מקרה חובת הזמנה מראש).

הטרק כולל מעברי גאות ושפל שצריך להתחשב בהם (לעיתים יש דרך לעקוף ולעיתים לא).

בטרק אבל טזמן (Abel Tazman) מומלץ מאוד לעשות את החלק הצפוני ביותר שלו שנקרא Separation Point.

החלק הצפוני שלוקח כשעתיים וחצי להגיע אליו נחשב לחלק הפחות פופולרי של הטרק ולכן יש בו פחות אנשים אך הוא לא פחות יפה אלא להיפך, בקטע הזה יש הרבה יותר הליכה על החופים המהימים של האיזור, ובנקודה הצפונית יש תצפית על הכלבי ים. שזאת הנקודה היחידה בטרק שאפשר לראות אותם בלי קייאקים. אם יהיה לכם מזל אפילו תראו כלב ים על אחד החופים….

רקע לכתבה

את הטיול שלי בניו זילנד עשיתי במשך חמישה וחצי שבועות מאמצע נובמבר ועד סוף דצמבר שנת 2009. הטיול התרכז באי הדרומי בלבד בשל חוסר בזמן. אני ממליצה למוגבלים בזמן לוותר על האי הצפוני שכן רוב האטרקציות מרוכזות באי הדרומי. לצורך הטיול קראתי הרבה חומר מהאתר ועתה משחזרתי הרגשתי צורך לתרום חזרה את חלקי ולשתף בידע שצברתי ובחוויות שעברתי. אני חייבת לציין שההמלצות שתקראו הן בגדר המלצות בלבד והן מבוססות על החוויה וההתרשמות האישית שלי. אני מקווה שהן יעזרו בתכנון הטיול למטיילים הבאים. שנתחיל..?

קרייסטצ'ארץ- עיר גדולה ומרכזית בה יש נמל תעופה בינלאומי.

אטרקציות:

  • קתדרלה- כנסייה מרכזית ליד ה-i-site. מסביב יש הרבה חנויות למזכרות.
  • מרכז אנטרקטיקה- קרוב לשדה התעופה של קרייסצארץ(20 דקות מהעיר). משחזר תנאים באנטרטיקה וניתן לראות בו פינגווינים כחולים. לא הייתי בו.
  • גן חיות עם קיווי ומופע מאורי- אחד המקומות הבודדים לראות את החיה שנחשבת לסמל של ניו זילנד. ניתן לשלב עם מופע מאורי וארוחה מסורתית. לא הייתי בו.
  • גונדולה חצי שעה נסיעה בליטלטון- רכבל לצפייה באיזור של קרייסטצ'ארץ'. לא הייתי בו.

אכסניות:

  • OldCountryHouse- אכסניה מאוד נחמדה וביתית רק בעיה שממוקמת רחוק מאוד מהמרכז.
  • Vagabond- ממוקמת ממש קרוב למרכז. יש בה לחמים אפויים בשמונה בבוקר למשכימים וספרית ווידאו מכובדת ביותר. בעל המקום הוא איש מאוד נחמד ושמח לעזור.

קאיקורהאטרקציות:

  • צפייה ו\או שחייה עם דולפינים מסוג דסקי- אני רק צפיתי בהם וזה היה נחמד אבל בגלל הסירה הקטנה והים הסוער הרבה אנשים הרגישו רע. דולפינים יש גם בארץ ולכן הייתי ממליצה לראות ליוויתנים במקום.
  • צפייה בליוויתנים- המקום היחיד באי הדרומי לצפות בליוויתנים. ישנה אופציה של שייט של שלוש שעות ומבטיחים ש-80% מהכסף יוחזר אם לא תראו אף ליוויתן. אופציה מועדפת היא לעשות טיסה של חצי שעה במטוס קל. כך רואים יותר מהליוויתן, חוסכים זמן וזה לא יקר בהרבה לעומת השייט עצמו.
  • מסלול הצוק לצפייה בכלבי ים- מסלול לאורך החוף בו רואים מושבה של כלבי ים. לא עשיתי אבל בעיקרון כלבי ים יש בהרבה מקומות באי הדרומי כך שלא נורא אם מוותרים לראותם בקאיקורה.

פיקטון וטרק הקווין שרלוט- מפיקטון יוצאים לטרק הקווין שרלוט. מה שמיוחד בטרק הזה הוא שישנן מוניות מים שלוקחות את התיקים ישירות לאכסניות שממוקמות לאורך המסלול. זה חוסך לסחוב ציוד כבד וניתן להסתובב עם תיק יום בלבד. גם הימצאות של אכסניות לאורך הטרק זה ייחודי לטרקים באי הדרומי. האכסניות הן יוקרתיות יותר מ-backpacker רגיל אבל זה בהחלט מומלץ. את הטרק ניתן לעשות במספר ימים או חלקים ממנו. אני עשיתי אותו כטיול יום. לקחתי מונית מים  של ה-Cougar line מהרציף בפיקטון ונסעתי עד ל-Anakiwa. משם הלכתי  12 ק"מ שזה כחמש שעות עד ל-Lochmara Bay. הטרק מאוד יפה (אף יותר מהאבל טזמן לטעמי). הולכים בתוך בוש ומידי פעם רואים את המפרצים של המלבורו סאונד. בתור טיול ראשון הוא אידיאלי. יש העושים אותו באופניים אבל יש בו חלקים שמתאימים רק לבעלי נסיון ברכיבה.

פיקטון היא גם נקודת המוצא בין שני האיים בניו זילנד וניתן לקחת מעבורת ממנה לוולינגטון באי הצפוני.

אכסניות:

  • בפיקטון: הווילה- אכסניה חמימה. יש בה ג'קוזי בחוץ וקבלתי מהמקום לארוחת ערב פאי תפוחים עם גלידה.
  • בפיקטון: טובסטון- שמעתי המלצות רבות אבל הוא היה מלא ולכן ישנתי בווילה.
  • בטרק עצמו: לואכמרה לודג'- אחד המקומות השווים בטיול. מקום יוקרתי שיושב ממש על שפת האגם. יש בו אלפקות,הרבה קישוטי לטאות, ערסלים ומסעדה יוקרתית. מומלץ במיוחד לזוגות אבל לא רק.

נלסון-  עיר גדולה עם הרבה חנויות שנסגרות ב-17:30. אומרים שיש בה הכי הרבה שמש מהמקומות באי הדרומי. יצא לי רק לעבור בה ולקנות ציוד מטיילים אבל לא יותר מזה.

אטרקציות:

  • סקיוויר(Skywire)- 20 דק' צפון-מזרח לנלסון על כביש 6. אומגה בגובה 150 מטר ולאורך של 3 ק"מ. שייך ל-Happy Valley Adventure.
  • גנים יפניים( מיאזו)
  • פארק מייסדים

אכסניות:

  • הבאג- שמעתי הרבה המלצות אבל לא יצא לי להיות בו.

טרק האבל טזמן- טרק יפה לאורך חופי ים חוליים. ניתן לעשות כשלושה ימים או רק חלקים ממנו. יש אפשרות לשלב כטיול של חצי יום או יום שלם שייט בקייאקים. אני עשיתי אותו ביומיים: יום ראשון חצי יום של שייט קייאקים מודרך, שינה באונייה ולמוחורת הליכה וחזרה במונית מים. את הטרק מתחילים ב- Marahau.

את שייט הקייאקים התחלתי ב- Marahau  והוא נמשך כארבע שעות עד watering cove. הקייאקים כוללים עצירה באמצע לקפה ועוגיות ובסוף ניתן להזמין ארוחה. משם הלכתי כשעה עד Anchorage שם ישנתי באונייה. למוחורת הלכתי משם לTorrent Bay. יש לשים לב לזמני גאות ושפל כיוון שישנם מסלולים שונים לכך בהתאם לגובה המים. מ-Torrent Bay הלכתי עד ל-Bark Bay, הליכה שנמשכה כארבע שעות. זהו קטע הדרך שנחשב ליפה ביותר בטרק.

אכסניות:

  • במוטאקה: White elephant- מקום נחמד עם בקתות מעץ. יש שם מנגל.
  • במראהו(Marahau)  - זוהי נקודת ההתחלה של הטרק והקייאקים לכן כדאי לבדוק אפשרות לישון בה.
  • בטרק עצמו: Aquapacker- האופציה היחידה לשינה בטרק עצמו שלא בביקתה, באוהלים או במלון יוקרתי. מדובר בשינה באונייה שעוגנת ב-Anchorage. המחיר כולל גם ארוחת ערב גדולה וארוחת בוקר.

נלסון לייקס- בנלסון לייקס עשיתי את הרוברט רידג' כטיול יום. מדובר בעלייה לא קלה שלקחה כשלוש שעות עם הרבה הפסקות. מלמעלה רואים נוף יפה של אגם רוטוטוי והרים מסביב. משם ישנה ירידה בזיג זג למטה. סה"כ כחמש וחצי שעות בעירך. ישנן רוחות בראש ההר. יש העושים את טרק האנגלו'ס האט שאורכו שלושה ימים וטוענים שהוא בין היפים. זהו איזור פחות עמוס במטיילים.

אכסניות:

  • Travers-sabine lodge (פעם היה ה-Yellow house) – מקום סביר. בין הבודדים באיזור.

מרציסון וווספורט- במרציסון הלכתי לפארק בולר ג'ורג' בו יש גשר חבלים קצר ומסלולי הליכה קצרים. המקום בתשלום ומאוד ממוסחר. לא מומלץ כלל. משם המשכתי מערבה לווספורט לראות מושבת כלבי ים. ראיתי אולי שני כלבי ים ממרחק רב. גם מומלץ לוותר כי כלבי ים ניתן לראות בהרבה מקומות אחרים (במיוחד בחוף המזרחי).

פונקייקי- אטרקציות:

  • סלעי פנקייק- סלעים מיוחדים שהזכירו למישהו ערימות של פנקייקים. יש שם הליכה בניהם של כרבע שעה.עדיף לראות אותם בגיאות כשהמים מתנפצים על הסלעים. ממול ישנן מסעדות שמגישות פנקייקים טובים.  יצא לי להיות פעמיים בפונקייקי והאיזור שם ממש יפה עם הרבה צמחייה ירוקה וים סוער.

אכסניות:

  • Te-Nikau- אכסנייה מאוד מאוד מומלצת. מדובר בבקתות עץ בתוך יער קסום עם שבילי הליכה וציפורי קאיות שמסתובבות חופשי. מקום מאוד מיוחד ובעיקר רומנטי.

גרימאות- עיר גדולה ולא ממש מיוחדת. נקודת מעבר בחוף המערבי ממנה ניתן לרדת דרומה לקרחונים או מזרחה לארתור פאס. יש בה מפעל בירה שלא יצא לי לבקר בו.

אכסניות:

  • Global Village- "האכסנייה" הכי יפה מבין כול ה-Backpackers שראיתי. היא מאוד מושקעת בהרבה תמונות ופסלים אפריקאים ואינדיאנים גם בסלון, גם בחדרים ואפילו בחדר האמבטיה. היא שוקקת מטיילים ואווירה טובה.
  • The Duke- מנוהלת ע"י זוג ישראלים ומגישים בה בערב מרק ובבוקר לחם עם ריבות בחינם. גם מקבלים חצי שעת אינטרנט בחינם. יש בה אווירה מעט ישנה.

הוקיטיקה- אין מה לעשות בעיירה מלבד לקנות תכשיטים מאבן הירקן. המקום הכי זול ממה שראיתי לצורך כך באי הדרומי זה בחנות המפעל ב-Weld street.

שנטיטאון- שיחזור עיירת כורי זהב עם בית בושת. מאוד ממוסחר ועל-כן שווה לוותר.

קרחון פוקס ואגם מתיסון-

מבין שני הקרחונים: פרנץ ג'וזף והפוקס העדפתי את הפוקס.זאת מכיוון שההליכה עד לתחילת הקרחון היא קצרה יותר וגם המחיר לטיול מודרך הוא במעט זול יותר. גם הקירבה של אגם מתיסון לפוקס הטתה את הכף לטובתו. ניתן לעשות חצי טיול מודרך או יום שלם מודרך. מבין השניים עדיך לעשות את היום השלם כי אז הולכים יותר זמן על הקרחון ורואים יותר דברים. ההליכה עד לקרחון לוקחת שעתיים וצריך לטפס 800 מדרגות. בחצי יום הולכים על הקרחון רק שעה וביום שלם כשלוש שעות. אופציה נוספת היא לעשות Heli-hiking שזה טיסה במסוק עד לקצה הקרחון ואז הליכה על הקרח וכניסה למערות כחולות. אופציה זו הרבה יותר יקרה אבל כיוון שרואים בה דברים שלא ניתן לראות מהטיולים המודרכים היא יותר מומלצת.

במרחק נסיעה קצר ניתן לבקר באגם מתיסון במסלול מעגלי של שעה וחצי שכולל גם הליכה על קורות עץ. מקום מאוד נחמד אבל צריך ראות מסויימת כדי ממש לראות את ההשתקפות של הר קוק באגם.

אכסניות:

  • IvoryTowers- אכסנייה חביבה. יש בה אולם קולנוע שניתן להשאיל בה סרטי DVD.

האסט-פסט- דרך יפה שמקשרת בין החוף המערבי ווואנקה. דרך שלוקחת כשלוש וחצי שעות. לאורכה אין הרבה תחנות דלק וכולן נסגרות בשעה 17:00 ועל-כן מומלץ למלא דלק לפני שעוברים דרכה.

וואנקה- העיר הכי נעימה ויפה באי הדרומי. יש בה קסם מיוחד שקשה להסביר ולכן כדאי לשהות בה מספר ימים. היא שוכנת ליד אגם יפיפה וממנה ניתן לצאת להרבה טיולי יום מרהיבים. נתקלתי בה בכמות נכבדת של ישראלים.

אטרקציות:

  • עולם הפאזל – עולם האשליות מכיל מבוך ואולמות עם הולוגרמות ותעתועים. אל תוותרו על התמונות שכולם עושים בכניסה אליו כאילו אתם אוחזים במגדל נטוי גדול.
  • סינמה פרדיסו- אולם קולנוע מדליק בו הכיסאות הן כורסאות שונות. מומלץ לשבת בתוך המכונית. חובה להזמין עוגיות ענקיות שנמכרות שם ולבקש שיחממו אותן. מומלץ להזמין לפני הסרט ובהפסקה.
  • טיולי יום: 1) מאונט איירון- טיפוס על גבעה ממול לעולם הפאזל. לוקח שעה וחצי וממנו ניתן להשקיף על וואנקה מלמעלה.

2) רוב רוי (לא להתבלבל עם הר רוי)- טיפוס על הר לצפייה בקרחון. כשלוש שעות. אחד הטיולים שאהבתי ביותר. בפסגה היינו 12 ישראלים. מאוד יפה. נמצא במרחק של 50 דקות נסיעה על דרך עפר. אל תירתעו מהדרך.

3) אגם דיימונד – נמצא מערבית לוואנקה במרחק של 20 דקות נסיעה. עלייה לתצפית על אגם הדיימונד שזה פחות מעניין. ממשיכים לעלות למעלה לתצפית על אגם וואנקה וזה מראה עוצר נשימה שאסור לפספס. כשעתיים וחצי בעירך.

אכסניות:

  • PurpleCow- מקום נחמד עם נוף לאגם ממקומות הישיבה. יש בו מטבח ענקי ושולחן סנוקר בחינם. באים אליו הרבה ישראלים.

קווינסטאון-  עיר גדולה מלאה בחנויות שאני אישית פחות אהבתי. נחשבת לבירת האקסטרים של ניו זילנד ובכלל בעולם.

אטרקציות:

  • גונדולה – רכבל מאוד מומלץ שעולה לראש ההר וממנו נשקף מראה מהמם של קווינסטאון והאגם שלידו. אסור לפספס. ניתן לשלב טיול יום מראש הרכבל של הבנד-למונד שנמשך עוד 6 שעות.
  • לודג' (מזחלת)- מהנקודה בה נגמר הרכבל ניתן לעלות מעט ולרדת במזחלות עד אותה נקודה.
  • מופע מאוריKiwi Haka – מופע מאורי עם התלבושות המסורתיות ושירי המלחמה. ממוסחר אבל אני נהניתי. נמשך כחצי שעה וניתן לשלב עם ארוחת ערב בופה.
  • בנגי\ צניחה חופשית\ג'ט בואט- מגוון של פעילויות אקסטרים. ניתן לוותר על הג'ט בואט. אם עושים צניחה חופשית כדאי לכלול בזה גם DVD של הקפיצה למזכרת.
  • גן חיות לצפייה בציפור הקיווי- אחד המקומות הבודדים לראות את הקווי שמסמלת את ניו זילנד. לא הייתי בו.
  • המבורגר בפרבורגר ופיצת Hell- ה"מקומות" לאכול בהן! פשוט תנסו.
  • מועדוני ריקודים- בין המקומות הבודדים עם חיי לילה באי הדרומי. מומלץ מועדוני ה-Base ו-Winnies.

אכסניות:

  • Aspen Lodge- אכסנייה קרובה למרכז ובמרחק הליכה מהגונדולה. אם באים בקבוצה, מומלץ לבקש חדרים 8 ו-9 שהם מופרדים.

גלונרקי-  נמצאת ממערב לקוונסטאון במרחק של 40 דקות נסיעה. יש מסביבה הרבה טיולי יום. הלכתי לאגם סילבן שאורכו כ-40 דקות והוא כולל את תחילת טרק הרוטברן. בעיקרו זה הליכה בתוך יער עם פתח לאגם עצמו. בנוסף עשיתי את ה- Diamond Creekשאורכו 30 דקות ובו הולכים לאורך נהר ה- Dart הלוך וחזור. המסלולים שהייתי בהם לא היו מעניינים והאיזור די מבודד מבחינת מבקרים. הייתי ממליצה לוותר על האיזור.

טה-אנו- עיירה מקסימה ממנה יוצאים לטרקים הגדולים: מילפורד וקפלר. שוכנת לאורך אגם. ניתן להשכיר בה ציוד לטרקים (אצל Bev’s tramping gear hire ברחוב Homer 16 בקרבת ה-DOC)  ולקנות אוכל לטרקים בסופר של ה-4-Square.

אטרקציות:

  • שייט במערה של תולעים זוהרות (Glowworms caves)- 2.5  שעות בהן נכנסים עם סירה קטנה ושטים בתוך מערה. בתקרת המערה רואים אורות זעירים מהתולעים הזוהרות שנראים כמו כוכבים בלילה. מאוד מיוחד. לא ניתן לצלם.
  • סרט על הפיורדלנד בשם “Fiordland on film”- סרט שאורכו חצי שעה שמוצג בבית הקולנוע של טה-אנו. הסרט צולם ממטוס ובו נופים מרהיבים מאיזור הפיורדלנד. מאוד מומלץ.

אכסניות:

  • Te-Anau lakefront- מקום שוקק חיים נמצא בקרבת ה-DOC. מצאתי בו הרבה ישראלים. החדרים בו על שם הטרקים הידועים. מומלץ לישון בחדר המילפורד שהוא גדול יותר לעומת החדרים האחרים וכולל מטבחון פרטי ויציאה למרפסת שמשקיפה לאגם.

מילפורד סאונד- נמצא מצפון לטה אנו ונחשב לאחד האיזורים היפים ביותר. חובה לעשות שייט בסאונד ולראות את כול הפיורדים שנשפכים לסאונד. אומרים שהשייט שם יפה יותר מהשייט בדאוטפול סאונד. בנוסף, ישנם מגוון טיולי יום באיזור.  אני עשיתי את הקי-סאמיט כטיול יום שהוא חלק מטרק הרוטברן. עלייה לראש גבעה עם תצפית יפה מלמעלה כשעה וחצי. מומלץ גם לסוע דרך מנהרת Homer הארוכה. יש להיזהר מתוכי יפה שנקרא Kea שנוהג לטפס על גג המכונית ולאכול את הגומי של החלונות.

טרק המילפורד- הטרק הכי מפורסם בניו זילנד אליו צריך להירשם חודשים מראש שכן כול יום יכולים לישון בבקתה רק כ-30 אנשים (ולכן להתפלל שמזג האוויר יהיה יפה בתאריך שנקבע). הטרק הוא ארבעה ימים. ביום הראשון הולכים רק שעה וחצי ועל-כן כדאי להזמין את ההסעה המאוחרת. שווה לצאת עם הריינגר לראות תולעים זוהרות בלילה. ביום השני ההליכה היא בעיקרה מישורית. היום השלישי הוא היפה ביותר שכן עולים על הר במשך שעה וחצי וממנו רואים את כול הפאס היפה של ההרים מסביב שנקרא: Mackinnon pass (מומלץ לבקר בשירותים עם המיקום היפה ביותר). יש להיזהר מהתוכי היפה Kea שנוהג לקחת ציוד מתיקים ללא השגחה. מומלץ לעשות את טיול הצד למפל העצום שנקרא: Sutherland falls. היום הרביעי הוא יום ארוך  על-כן מומלץ לקום מוקדם, לעשות טיול צד ל-Bell rock ולחזור בהסעה המאוחרת. הבקתות מאוד מאובזרות ומכילות בעונת התיירות מיטות עם מזרונים, כיור בישול עם חומרי ניקוי וגז,שירותים, כיור רחצה עם מים קפואים ואח עם עצים. יש להביא שקי שינה, כלי בישול, גפרורים ואוכל. את הזבל יש לסחוב איתכם לכול אורך הטיול. יש להצטייד בחומר נגד יתושי החול הטורדניים (עדיף Bushman למרות שמכיל אחוז גבוה של Deet כי דברים אחרים פשוט לא עובדים).

טרק הקפלר והרוטברן-  טרקים של שלושה ימים כול אחד עם שינה בבקתות בדרך. יש להזמין מראש את המקום בבקתות. טרק הקפלר הוא מעגלי ואילו הרוטברן אינו מעגלי ועל-כן יש לדאוג לאמצעי חזרה ממנו. לבדוק מזג-אוויר לפני היציאה.

אינברקרגיל – בקצה הדרומי של האי הדרומי. עיר גדולה ולא מיוחדת במיוחד. בסיס יציאה לטרק האמפ' רידג' מערבה או מזרחה לאיזור הקטלינס. יש שם מוזיאון שלא יצא לי לבדוק אותו.

אכסניות:

  • Southern Confort- אכסנייה נעימה. יש בה אינטרנט בחינם.

קטלינס-  איזור עם גבעות נמוכות בו יש בעיקר מגדלורים, מפלים בינוניים עד קטנים וחיות לאורך החופים (בעיקר אריות ים). נחמד אבל אם הזמן לחוץ ניתן לוותר. אם עושים, מספיק יום אחד לראות את רוב המקומות.

אטרקציות:

  • פורטרוז – ספינה  טרופה אינו בשפל.
  • וואיפאפה פוינט (WaipapaPoint)– מגדלור ובחוף יש אריות ים
  • מפרץ קיוריו (Curio Bay)– יער מאובן שצריך קצת דמיון להבינו, 4 שעות לפני השפל או אחריו.
  • מפרץ פורפויז – חוף חולי שניתן לראות בו תיאורטית דולפינים מסוג הקטור וכלבי ים.
  • מפלי הניאגרה- בדיחה מקומית כיוון שהמפלון לא מזכיר כלל את שמו המפואר.
  • מפל מקליין – 40 דקות הליכה הלוך וחזור. די נחמד.
  • מערות הקטדרלה – שעתיים לפני השפל או לאחריו. סתם מערה עם מים קפואים בתוכה והרבה חול. לוותר!
  • מפל  Purakaunui falls- 10 דקות הליכה.
  • מפרץ ובור ג'ק – לא הייתי
  • מפרץ קניבל ומפרץ סוראט-  חוף חולי עם מעט אריות ים
  • נאגט פוינט – איזור יפה עם הליכה למגדלור ממנו רואים סלעים מהים והרבה שחפים. לידו ברורינג ביי ישנו מחבוא לצפייה בפינגווינים צהובים. חיכיתי שם שעה ולא ראיתי אפילו פינגויין אחד. צריך הרבה סבלנות ומזל.

אכסניות:

  • SuartBay Lodge- מקום נחמד ולא יותר מכך.

דנידן- עיר גדולה ולא סתם נמצא בה הרחוב התלול ביותר. לשים לב שהמרכז בו כול החנויות נמצא במישור. רוב האכסניות ממוקמות במרחק הליכה מהמרכז אבל כדי להגיע אליהן יש לטפס ברחובות מאוד תלולים.

אטרקציות:

  • מפעל השוקולד של קנטרברי- סיור במפעל כשעה וחצי. במהלכו מקבלים הרבה שוקולד. מומלץ להקשיב להסברים של המלווה כי אח"כ מי שיודע את התשובות מקבל אקסטרה שוקולד.
  • הרחוב התלול בעולםBaldwin – עשר דקות נסיעה מהעיר. רחוב תלול שכדאי לעלות ולרדת אותו ברכב.
  • מוזיאון אוטאגו – מוזיאון מעניין על המאורים, על החיות באי ותרבויות נוספות באיזור. כניסה חופשית. מומלץ לבקר בתשלום באגף הפרפרים.
  • מפעל בירה – לא יצא לי להיות בו.

אכסניות:

  • Hogwartz- אכסניה חביבה. סלון ישיבה הוא נעים ויש בו גם פינת רביצה בעליית גג קטנה.

חבל אוטאגו- נמצא בפנינסולה ממזרח לעיר דנידן כחלק מפעילות געשית. לכן יש בו הרבה גבעות ירוקות יפות.

אטרקציות:

  • צפייה באלבטרוסים אחה"צ במרכז המבקרים ב- Taiaroa Head בתשלום. יש טענה שניתן לראותם גם בקרבת המרכז כשיש רוחות חזקות בצוהוריים אבל לא הצלחתי לראות אף אלבטרוס.
  • פינגווינים צהובים ב"פינגווין פלייס" בתשלום. זהו איזור מוסדר עם קיני גידול של הפינגווינים. מאוד נחמד.יש טענה שניתן לראותם בחינם ב- Sandfly Bay אבל לא הגעתי לשם.
  • אריות ים בחוף אלנז וויקטורי
  • טיולי יום: מ-Sandymount ל-Sandfly Bay כולל Lovers leap. ומ- Sandfly Bayל- Seal Point Road. כול אחד מהמסלולים לוקח כ-45 דקות. לא מומלץ לעשות אותם בכיוון ההפוך כמו שאני עשיתי כדי לחסוך עלייה תלולה בדיונת חול. ב- Sandfly Bay ניתן לראות אריות ים. המסלולים ברובם סגורים בספטמבר-אוקטובר לטובת המלטות טלאים.

מאורקי- נמצא בין דנידן ואומרו. ניתן לראות בו סלעים עגולים מיוחדים לאורך החוף. עדיף להגיע בשקיעה.

אומארו- עיירה נחמדה וה"מקום" לראות פינגווינים בחינם. הלכתי בשעה 18:30 למושבת הפינגווינים הצהובים ב beach- Bushy. ניתן לראות משם ממרחק רב פינגווינים צהובים בודדים ומומלץ להביא משקפת. בשעה 22:00 בלילה הלכתי לאיזור תעשייה במזח בסוף רחוב Waterfront  לראות את מושבת הפינגווינים הכחולים. זה הדבר המדהים במקום הזה. המוני פינגווינים עולים בלילה מהחוף ופשוט מטיילים להם באיזור התעשיה הזה כשהם מגיחים מחורים במבנים הישנים ומשמיעים קולות. יותר ממומלץ.

אכסניות:

  • Swaggers- אכסנייה מומלצת בבעלות אישה קצת מוזרה אבל חביבה. יש שם סדין חשמלי וישנה שמיכה נעימה מפוך.

מאונט קוק-  ההר הכי גבוה בניו זילנד כולה. כשהייתי ירד הרבה גשם כך שאפילו לא יכולתי לראות את ההר.

אטרקציות:

  • הוקר ואלי – 3 שעות הלוך וחזור לקרחון, קל.
  • מולר האט- טיול של יומיים עם שינה בבקתה- שמעתי שזה קשה ואף מסוכן קצת.
  • סרט בתלת מימד על הר קוק במלון הרמיטאז' שאורכו כעשרים דקות.

אכסניות:

  • באומראמה: BuscotStation- החווה של טוני באמצע שום מקום. טוני אוהב ישראלים והמקום די נחמד למרות שהמטבח והסלון הם משותפים גם לבעלי המקום.

לייק טקאפו- עיירה נחמדה שמזכירה קצת את טה-אנו על שפת האגם. לאגם יש צבע טורקיז בהיר מיוחד. לא הייתי הרבה זמן במקום אבל שמעתי שיש בו איזור ספא ששווה ביקור.

אכסניות:

  • Lake Tekapo motels & holiday park- מקום סביר.

חבל הבנקס\אקרואה- איזור פנינסולה ממזרח לעיר קרייסצארץ. איזור מאוד יפה של גבעות ירוקות ומגוון טיולי יום. בלב האיזור נמצאת העיר אקרואה הצרפתית שמזכירה קצת את זיכרון יעקב. ניתן לעשות שייט בסירות במפרצים ולראות דולפינים מסוג הקטור.

אכסניות:

  • Onuku farm- חווה מאוד מומלצת שניתן להגיע אליה רק ברכב. חווה שמשקיפה על המפרץ מלאה בצימחייה. ממנה ניתן לצאת למגוון טיולי יום שמשקיפים על האיזור.יש בה אח בסלון. חיסרון יחיד שהמקלחת נמצאת בתא נפרד בחוץ.

ארתור-פאס-  איזור הפאס שמחבר את קרייסצארץ עם החוף המערבי. איזור הררי וירוק.

טיול יום : עשיתי את האבלנץ' פיק-  הוא מוגדר כקשה. הוא לוקח כשש שעות עם טיפוס על סלעים גדולים ובירידה גם צריך להיזהר. העליה היא בתוך איזור מוצל עם עצים ותצפית על מפל. בהמשך יוצאים מהיער לאיזור פתוח ומטפסים עוד חצי שעה. מלמעלה רואים הרים מושלגים מסביב ואת כול הוואדי. ניתן לטפס עוד וממש להגיע לשלג אבל משם והלאה צריך ציוד מיוחד להליכה על קרח\שלג. בשורה התחתונה הנוף מלמעלה יפה ומרגישים שהרווחנו אותו אבל הוא ממש לא טיול יום קל.

אכסניות:

  • Rata lodge- אכסניה יחידה של ה-BBH באיזור כ-15 ק"מ מהעיירה ארתור פאס. יש במיטות סדין חשמלי.

הנמר-ספרינגס- עיירה מאוד חביבה כשעה וחצי מקרייסצארץ בתוך לואיס פאס. מה שמיוחד בה זה המעיינות החמים הגדולים באי הדרומי והספא. במתחם ישנם הרבה בריכות בטמפרטורות שונות והניו זילנדים באים לשם כדי לנוח. מאוד מומלץ למנוחה לקראת סוף הטיול. בלואיס פאס ישנו איזור מעיינות חמים נוסף יפני שנקרא:Maruia springs  אבל הוא מאוד קטן לעומת הנמר ספרינגס ולא מומלץ.

אכסניות:

  • YHA Kakapo lodge- נמצא במרחק הליכה מהמעיינות החמים. נחמד.

מקווה שעזרתי למי שצריך,

שלכם,

ליאת קובריק

נעזרתי רבות במידע מהאתר ולכן הרגשתי צורך לאסוף שלל טיפים מהטיול שעשיתי באי הדרומי בניו זילנד מאמצע נובמבר ועד סוף דצמבר 2009. להלן התובנות שלי מהטיול:

  • טיסות:
  1. חברת הטיסה המומלצת היא קאתי פסיפיק. חברה מעולה עם שירות טוב, כיסאות מאוד נוחים וצג טלוויזיה אישי לכול מושב.
  2. הטיסה עד לניו זילנד היא כ-24 שעות נטו ואם תוסיפו לזה את הג'ט לק שממילא נוצר אתם נוחתים ומתאוששים רק לאחר כמה ימים. אני ממליצה לשהות איזה יום בתחנת הביניים (הונג-קונג בדר"כ) כדי להקל במעט על עומס הטיסות וההסתגלות.
  3. מומלץ להזמין טיסות פנימיות בין האיים כמה שיותר מוקדם כי ישנה הנחה משמעותית במחיר. לדוגמא, הזמנתי טיסה בין אוקלנד לקרייסצארץ 3 חודשים מראש והיא עלתה לי 74$ ואילו כשבררתי כמה היא עולה בהתראה של יומיים המחיר היה 200$.
  • כסף:
  1. מספיק להגיע לניו זילנד עם כרטיס אשראי בינלאומי וכמה מאות דולרים במזומן להתחלה. אין להשיג כמעט בארץ דולרים ניו זילנדים כי הם לא סחירים. ניתן להזמין בציינג בשדה התעופה בארץ דולרים ניו זילנדים בשער גבוה. אפשרות אחרת היא לבוא עם דולרים אמריקאים ולהמיר אותם בשדה התעופה בניו זילנד.
  2. לא מומלץ להביא טרוולרס צ'ק.
  3. אין בנקים באיזור הקטלינס.
  • רכב:
  1. לתקופה של חודש וחצי עדיף לשכור רכב כי אין זמן להתעסק בקנייה ובמכירה. מי שמגיע לחודשיים ומעלה מומלץ לו לקנות רכב.
  2. במקרה של השכרת רכב מומלץ להזמין את הרכב מהארץ. לאחר 24 שעות טיסה נטו אין כוח להתעסק במציאת רכב. חברות השכרה במחיר סביר: Roadtrip, Jucy ועוד.
  3. בכול מקרה לעשות עיסקה עם ביטוח מלא (נקרא CDW) כדי לא להגיע להוצאות אסטרונומיות במקרה של תאונה.
  4. אם שוכרים וואן אז לא כדאי שהוא יהיה גדול מדי כי ישנם כבישים צרים במקומות מסויימים.
  5. בניו זילנד נוהגים בצד שמאל ולכן צריך להיזהר בפניות לרחובות בעיקר בערים. פניה שמאלה היא פניה קרובה ואילו פנייה ימינה היא רחוקה וניתן לפעמים גם לפנות ברמזור אדום. מה שעזר לי זה הכלל שלמדו אותי: "תמיד הנהג צריך להיות באמצע הכביש בכביש דו-צדדי". זה נכון לכול מקום בעולם.
  6. למלא דלק בערים גדולות ולא בעיירות הקטנות שם הוא יקר יותר.
  7. לא מומלץ לנהוג בלילה בדרכים בינעירוניות. הכבישים לא מוארים בלילה. בחלקם יש סימני דרך לבנים בלבד.
  • אכסניות:
  1. כרטיס ה-BBH שעלותו כ-40$ הוא הכרטיס הכי משתלם. רוב האכסניות חברות בארגון ה-BBH ולכן הוא מקנה הנחה של כמה דולרים בכול אכסניה. בנוסף, יש בכרטיס הזה 20$ לשיחות טלפון בחינם אותם ניצלתי בעיקר לשיחות פנימיות להזמנת מקומות באכסניות.
  2. עם הכרטיס אתם מקבלים חוברת של ה-BBH עם רשימת כול האכסניות שחברות בו לפי מיקומם באי הדרומי ודירוגם. מומלץ להזמין בכול מקום את האכסניה שמדורגת במקום הראשון. זה לא אומר שהיא היקרה ביותר. זה רק אומר שהרבה מטיילים דירגו אותה במקום גבוה.
  3. ישנן אכסניות BBH שדורשות שהתשלום יהיה במזומן ולא באשראי. לכן, לדאוג שיהיה מספיק מזומן . יש אפשרות להציע להם לשלם באשראי ללא הנחת ה-BBH במקרה שנתקעים ללא מזומן אבל לא כולם יסכימו. כדאי לשאול כשמזמינים בטלפון מקום בהן.
  4. בכול האכסניות ישנו מטבח מאובזר היטב שבו המטיילים מכינים ארוחות. את מרכיבי האוכל ניתן לקנות בסופרים שפתוחים כול השבוע. מומלץ להגיע לטיול עם כמה מתכונים ולדעת לבשל לפחות בישול מינימלי. זה חוסך כסף מלאכול כול יום במסעדות יקרות.
  • אינטרנט:

גילינו רק בסוף הטיול שיש אינטרנט חינם בספריות ציבוריות שיש ברוב העיירות. בדר"כ אינטרנט עולה כ-2$ ל-20 דקות באכסניות נכון לשנת 2009.

  • טלפון:
  1. אני הבאתי לניו זילנד פלאפון פרוץ של מוטורולה וקניתי SIM מקומי של חברת Vodaphone שאותו מטעינים כול פעם בכסף. ניתן להטעין אותו בכול מני מקומות ולא רק בסניפי Vodaphone(יש לברר היכן). אני לא יודעת אם זו היא האופציה הזולה או שכדאי לקנות כרטיסי חיוג. בכול מקרה פלאפון יעיל במקומות ללא טלפון ציבורי רק לא תמיד יש קליטה.
  2. מספרי טלפון שמתחילים ב-0800 הם מספרי חינם. באי הדרומי הקידומת היא 03- ובניו זילנד הקידומת היא 64-
  • מוזיקה:
  1. להביא MP3 עם הרבה מוזיקה צרובה עליו לשמוע בטרקים תוך כדי הליכה.
  2. מומלץ מאוד להביא מהארץ משדר שמתחבר למצת של הרכב ומכוון לתחנת רדיו. אליו ניתן לחבר Disk On Key או MP3  ולשמוע מוזיקה בנהיגה. בניו זילנד ניתן לקנות משדר דומה שמתחבר רק לאייפוד והוא לא זול.
  • מצלמה:
  1. תמיד כדאי לקחת סוללות ספייר
  2. לצורך אחסון התמונות הבאתי שני כרטיסי זיכרון ושני Disk-On-Key. שניים ולא אחד עם זיכרון גדול יותר למקרה שאחד מהם יאבד. בהרבה מקומות ניתן אף לצרוב ישירות לדיסק.
  3. למי שרוצה להשקיע אני ממליצה לעשות איזה קורס או סדנת צילום לפני הטיול. רוב התמונות שם הן תמונות של טבע אז כדאי לקחת כמה טיפים בצילום לדרך.
  • חשמל:

כדאי לקנות מתאם לשקע חשמלי. בניו זילנד משתמשים בשקע בצורת וי.

  • ספרים:

מומלץ להביא שני ספרי קריאה. אין כמו לשבת ליד האגם ולקרוא ביום שמשי. גם אין הרבה מה לעשות בערבים. אפשר לנסות ולהחליף ספרים עם מטיילים ישראלים אחרים.

  • הנחות:
  1. ישנו כרטיס שמקנה הנחה של 10%  בכול מיני אטרקציות שניתן להשיג באחד מהפרוספקטים בחברת השכרה Apex. יש מקומות שנותנים הנחה אם יש ברשותכם כרטיס BBH.
  2. ישנם מקומות שנותנים הנחה אם מתארגנים בקבוצות כמו ב: צניחה חופשית ובטיסות פנימיות בין האיים.
  • מידע:
  1. בכול עיירה ישנם שני מרכזי מידע שלפעמים הם משותפים:i-Site – נותן אינפורמציה על המקום והאטרקציות בו. ניתן דרכם להזמין אטרקציות וה-DOC- אחראי על מידע על הטרקים או טיולי היום במקום. ב-DOC ניתן לברר מזג-אוויר שצפוי להיות ביומיים הקרובים, לברר האם יש סכנות בטיולים במקרה של מפולות שלגים וכו' ולהירשם אצלם במידה שיוצאים לטרק עם סיכון כלשהו.
  2. יש לבדוק לפני כול טיול את מזג-האוויר. זהו פקטור מאוד מאוד חשוב. זה עושה את ההבדל ברמת הקושי שתחוו ובראות במקום. אין טעם לצאת לטיול במקרה של גשם או ערפל כי פשוט לא תראו נוף. שווה לחכות יום או יומיים למזג אוויר טוב ואז לצאת. ניתן לבדוק תחזית ליומיים באינטרנט או דרך ה-DOC.
  3. ישנם מקומות שחשוב לדעת מתי הגיאות והשפל כי ישנם מסלולים שסגורים בגיאות וישנם מקומות שנראים יותר טוב בגיאות. מקומות שנתקלתי שחשוב לדעת בהם היו: טרק האבל טזמן- מסלולים שונים לפי מצב הגיאות\שפל, פונקייקי- יותר יפה בגיאות, איזור הקטלינס- מערת הקטדרלה רק בשפל, ספינה טרופה אינו רק בשפל.
  • טרקים:

1.      לבוש:

מזג-האוויר יכול להשתנות במהלך היום ולכן מומלץ להתלבש בשכבות. רצוי ללבוש גופיה תרמית מנדפת זיעה, מעליה חולצה (עדיף משהו סינתטי ולא כותנה) ועוד סוודר\פליז או מעיל לפי הצורך. מומלץ להביא מעיל קל נגד רוח ומים. מבחינת מכנסיים כדאי לבוא עם מכנס סינתטי שמתייבש מהר יחסית (מצאתי בלמטייל מכנס דוחה מים!). יש להשקיע בגרביים מתאימות לטרקים ובכובע להליכה עם כיסוי עורף. בנוסף אפשר להביא דברי חורף כמו: כפפות וכובע פליז מחמם עם כיסוי לאוזניים.

2      ציוד:

ה"שילוש הקדוש" שלא חוסכים בו באיכות הוא: נעליים, תיק הליכה ושק שינה.

נעליים- לקנות נעלים שמגינות על הקרסול, עשויות מגורטקס שמגן ממים ובעלות סולית V-bram קשיחה לאחיזת קרקע טובה.

תיק הליכה- חשוב שתהיה בו מערכת תמיכת גב טובה, הרבה אפשרויות קשירה, פתח לצינורית שתיה, מספיק נפח וכיסוי לגשם (ניתן גם לקנות בנפרד). אני ממליצה על תיק הליכה ליום-יום: תיק של חברת Vaude  דגם Gallery  עם 30+5 ליטר. אני הייתי מאוד מרוצה ממנו. לגבי תיק הליכה לטרקים לבנות אני ממליצה על 60+10 ליטר ולבנים 70+10 ליטר.

שק-שינה- לאילו שמתכוונים לישון באוהלים או בבקתות בטרקים ארוכים מומלץ לקנות שק שינה לטמפרטורות נמוכות. שימו לב גם למשקל ולנפח שהוא תופס כי אתם תסחבו אותו עליכם בטרק.

3.     שתייה:

 פיתרון מעולה לשתייה הוא לקנות "שלוקי" שזה בעצם שקית שממלאים במים אליה מחוברת צינורית שתייה. מומלץ לקנות גודל שקית של שניים או שלושה ליטר. בצורה כזו ניתן ללכת ולשתות במקביל מבלי לעצור ולפתוח את התיק.

4.      קרם שיזוף:

 ניו-זילנד ממוקמת באיזור שבו הקרינה היא מאוד חזקה. גם ביום סגרירי ניתן להישרף אז הקפידו להימרח בקרם שיזוף עם מקדם גבוה לעיתים קרובות.

5.      חומר דוחה יתושי חול:

מומלץ להשתמש בחומר שנקרא Bushman בעל מקדם Deet גבוה. כול שאר התכשירים הטבעיים לכאורה שנמכרים פשוט לא עוזרים נגד היצורים הטורדניים האלה.

6.      ציוד לטרקים של מספר ימים:

יש לזכור שכול מה שלוקחים כולל הזבל שמצטבר נשאר על גבכם לאורך הטרק. לכן, צריך לחשוב על נפח,משקל ואפשרויות אכסנה של הזבל. מבחינת אוכל ישנן שקיות מיוחדות לארוחות חמות שמוסיפים להן רק מים חמים ומחכים 10 דקות עד שניתן לאכול. זה הכי אידיאלי אבל גם די יקר. בנוסף, מומלץ לקחת חטיפי אנרגיה,מרקים להכנה מהירה, קשיו ובוטנים, בייגלה, עוגיות וסנדוויצים ליומיים הראשונים. לא לקחת קופסאות שימורים. בסופר 4-Squre בטה-אנו ישנם הרבה מוצרים שנמכרים ביחידות קטנות ששווה לבדוק.

צריך להביא כלי בישול אשר ניתן לקנות או להשכיר (למשל בטה-אנו אצל Bev’s tramping gear hire ברחוב Homer 16 בקרבת ה-DOC), בבקתות של הגרייט-ווקס בעונה החמה יש גז אז לא צריך להביא, כן להביא גפרורים. להביא נעלי אמבטיה (אני הבאתי נעלי מדוזה) לאיוורור הרגליים לאחר הליכה מאומצת. אין מקלחות בטרקים אבל יש בקתות בהן יש כיורים עם מים קפואים שניתן לאלתר בהם מקלחת כלשהי. מומלץ להביא פנס ראש להליכה בלילה ולהתארגנות בבקתות בהן אין אור בלילה. מומלץ מאוד לקנות ב-DOC שקית צהובה ענקית אשר אטומה למים. בתוכה שמים את כול הציוד ואותה שמים בתוך תיק ההליכה הגדול. כך מגנים על הציוד מגשם.

  • מסלול טיול:

אני בחרתי לעשות את המסלול נגד כיוון השעון (מקרייסצארץ צפונה, משם דרום-מערב לחוף המערבי, מרכז האי, דרומה ועלייה מהצד המזרחי לקרייסצארץ חזרה). יש הגיון בזה כיוון שרציתי להעלות את הכושר ולהתחיל מטרקים כמו הקווין שרלוט והאבל טזמן שהם קלים יחסית וניתן ללכת בהם עם תיק יום ולהגיע בהמשך למרכז האי שם הטרקים הקשים:קפלר,רוטברן והמילפורד. בנוסף, כדאי להגיע לחלק המרכזי והדרומי של האי בתקופה מאוחרת יותר כשחם יותר(בעונה החמה). משום מה רוב המטיילים הלא ישראלים (רובם גרמנים אגב) בוחרים במסלול הפוך בכיוון השעון (מקרייסצארץ דרומה בצד המזרחי, משם הגעה למרכז האי הדרומי, צפונה לחוף המערבי, החלק הצפוני של האי הדרומי ודרומה לקרייסצארץ בצד המערבי). חשוב לדעת את זה למטיילים לבד אשר רוצים לחבור למטיילים נוספים.

  • שותפים לטיול:

כדאי להיפגש עם שותפים ייעודים לטיול הרבה פעמים בארץ לפני הטיול כדי לבדוק את ההתאמה. חבל לגלות שאין התאמה בחו"ל ולמצוא את עצמכם מעדיפים להישאר לבד ולא להמשיך עם השותפים. לא תמיד קל למצוא שותפים חלופיים שם. צריך להקשיב לאינטואיציה וגם קצת מזל ליפול על שותפים הוגנים. הכי מומלץ ליסוע עם בן-זוג או עם חבר שאתם מכירים הרבה זמן ויודעים שתסדרו איתו.

  • חיי לילה:
  1. החיסרון הגדול באי הדרומי בניו זילנד זה המחסור בחיי לילה.לאחר השעה 17:30 הכול נסגר וזה כולל: חנויות, מסעדות, בתי קפה ואפילו תחנות דלק במקומות מסויימים ( ב-Haast pass).
  2. בעונה החמה יש אור שמש עד השעה 21:00  בלילה. תענוג!
  3. מועדונים ניתן למצוא רק בערים הגדולות כמו: קווינסטאון, קרייסצארץ ודנידן.
  • אוכל:
  1. הסופר הזול ביותר הוא ה- PackNSave שניתן למצוא רק בערים גדולות ולא בכולן.
  2. לא מקובל לתת טיפים במסעדות
  3. אחד התענוגות שגיליתי זה המאפיות המעולות שיש בכול עיירה ובמיוחד המאפינס הגדולים בטעמי Blue-berries ובננה-שוקלד-צ'יפס. צריך לייבא אותם לארץ בלי ספק!
  4. מאכלים פופולריים בניו זילנד הם: פיש אנד ציפס ועוגיות ג'ינג'ר.
  5. מומלצים: פרבורגר בקווינסטאון להמבורגרים, פיצת Hell, גלידת הוקי פוקי ובירה Stein lager

 

 

מקווה שעזרתי למי שצריך,

ליאת קובריק